על סדר היום, פעילויות מקומיות ומחוזיות.
מפנה בתולדות השואה בצרפת (ב-ג באב תש"ב)
מצוד ה"וול-ד'היב", יום חמישי השחור כפי שנקרא בפי היהודים, מבצע "רוח אביבית" על-פי הקוד הגרמני היה מבצע הפשיטה הנרחב ביותר שידעה פריס אי-פעם. מאז 1307, כאשר מלך צרפת, פיליפ IV לה-בל, כלא 138 כמרים ממסדר הטמפלרים, וליל ברטולומי הקדוש ב 1592, שבו נעצרו ונטבחו למעלה מ 3,000 פרוטסטנטים, לא ידעה פריס מבצע משטרתי בהיקף כזה.
1. זהו יישום ראשון של החלטות וועידת ואנזה :
נזכיר כאן שוועידה שנערכה ב 20 בינואר 1941 במשרדו של אייכמן, בבית מס' 56/58 ברחוב גרוסאן ואנוה בברלין בניהולו של ריינהארדט היידריך, החליטה, באווירה נינוחה, על "פיתרון סופי", קרי : השמדתם של יהודי אירופה כולם.
פרטי הביצוע ניקבעו על-ידי היידריך והס"ס מילר בשיחה ליד האח המבוערת, עם כוסית קוניאק ביד...
ב 11 ביוני 1941 ארגן מדור IV-B4 של הגסטאפו, בפיקודו של אייכמן וועידה נוספת בהשתתפות דאניקר נציגו בצרפת ובבלגיה.
מטרתה: יישום החלטות ואנזה לגבי אירופה המערבית.
מכסת המוסעים לאושווייץ מצרפת נקבעה ל 100,000 נפש, והיעד הראשון היה לכידתם בפריס ובסביבתה של 28,000 יהודים, ב 16 ו 17 ביוני 1941 (תאריך אחר שהוצע 13 ו 14 ביולי, נפסל !).
2. שיתוף פעולה הדוק בין ממשלת וישי והגרמנים :
אלה נוכחו לדעת עד מהרה שמבצע ראשון זה לא יוכל להתקיים ללא סיועם של שלטונות וישי. נדרשה איפוא השגת שיתוף פעולה מלא מצידם.
מגעים הדוקים נקשרו לצורך זה עוד ב 25 ביוני : שלטונות צרפת נתבקשו להציע תוכנית שתאפשר מעצרם של 28,000 יהודי פריס. לאחר היסוסים מצד וישי, שראתה מספר זה כ"חורג בהרבה ממסגרת החוקים האנטי-יהודיים שנתקבלו" הביע פייר לאוואל, ראש הממשלה, שבא לפריס ב 27/6/42, את הסכמתו למלא את דרישות הגרמנים, והעמיד את משטרת צרפת לרשות הגסטאפו להמשיך בביצוע מעצרים במסגרת תוכניתם להגליית היהודים, אך סרב להסגיר את היהודים בעלי האזרחותהצרפתית.
כוונת הגרמנים הייתה להבאיש את ריחם של שלטונות וישי בעיני הציבור הצרפתי על-ידי צורה חדשה זאת של שיתוף פעולה : ממשלתו של פסן מכירה בקיומה של סכנה יהודית ומנהלת בלב שלם, יחד עם הגרמנים, את המאבק בסכנה זו.
3. עובדה חדשה: מגלים ילדים יהודיים :
בישיבת הממשלה ב 10 ביולי 1942 בניהול פיליפ פטן, מצהיר פייר לאוואל, לאחר דיווחו על גישתו עם גנרל אוברג (מפקד העליון של SS בצרפת) : "מתוך שיקולים אנושיים השגתי, בניגוד להצעותיהם הראשונות של הגרמנים, שגם ילדים בני פחות מ 16 יורשו להתלוות להוריהם".
הגרמנים לא התכוונו כלל להגלות את הילדים. דאניקר הופתע מבקשה צרפתית זאת והבריק ב 6 ביולי לאייכמן : "...ראש הממשלה לאוואל הציע שהגליית משפחות יהודיות מן האזור חבלתי-כבוש תכלול גם ילדים בני פחות מ16-... אבקשך לקבל בלי דיחוי החלטה וליידע אותי במברק, כדי לדעת אם החל מרכבת היהודים מס' 15 יבולים ילדים אלה להיכלל...)
החלטת ברלין בנושא זה תתקבל רק לאחר תזכורות רבות מגסטאפו בפריס.
האם ידע לאוואל ש"הגלייתם מזרחה" של הילדים היהודיים פירושה היה גזר דין מוות? לעולם לא נדע זאת בוודאות. 28,000 יהודים אמורים היו להיעצר בפריס ובסביבתה על-פי רשימות שהוכנו על-יסוד כרטסת היהודים של משטרת צרפת.
לראשונה כללו הרשימות שמותיהם של נשים וילדים.
ב 16 וב 17 ליולי נעצרו 12,554 יהודים, מהם : 3,031 גברים, 5,052 נשים, 4,051 ילדים.
יש לשים לב ליחס המספרי הגבוה של הנשים והילדים לעומת הגברים.
עד 15 ביולי 1942 כוונו הפשיטות רק אל הגברים, לפיכך, רק גברים, שהוזהרו בעוד מועד על-ידי שוטרים צרפתיים אוהדי המחתרת, תפסו מחסה, תוך השארת הנשים והילדים במקומם, בהנחה שאין הפשיטה מכוונת אליהם. לראשונה איפוא נעצרו ב 16 וב 17 ביולי 1942 גם נשים וילדים בצרפת.
4. הפיתיון-הפשיטה מתבצעת על-ידי שוטרים צרפתיים בלבד :
כל זרועות המשטרה המקומית והארצית , הפרקליטות, שירותי ביטחון אחרים ושוטרי תנועה - כולם גויסו למבצע "רוח אביבית". כולם צרפתים. 888 ציוותי מעצר הועמדו בכוננות, בוטלו כל החופשות והלימודים בביה"ס לשוטרים, הכול חייבים לקחת חלק ב"עבודת השטח".
כל צוות קיבל הוראות ברורות, רשימות וכתובות.
מן הגרמנים לא השתתף איש במעצרים, בראותם את המדים הצרפתים, בשמעם את ההוראות בצרפתית, בראותם את התנהגותם ההוגנת, נרגעים היהודים שאינם מעלים על דעתם את ההמשך, והם... נופלים ברשת.
5. החולים והקשישים :
כאן ניתנה הוראה חדשה למשטרה הצרפתית - אין להתחשב במצב בריאותם של אלה המופיעים ברשימות.
(א) על השוטרים והמפקחים לאחר שוידאו זהותם של היהודים שהם אמורים לעצור, להימנע מכל דיון והתייחסות להערות ולהשגות שישמיעו הנעצרים.
(ב) אין לדון גם על מצבו הבריאותי של הנעצר, וכל יהודי אמור להיעצר יובא למרכז המיון הראשוני.
(מתוך ההנחיות מ 18/7/42 לצוותי המעצר שנקבעו על-ידי מפקדת המשטרה, מטה ראשי, משרד 1B).
6. כלוב העופות :
הגם שמבצע "רוח אביבית" תוכנן בפרוטרוט מזה למעלה מחודש, לא נעשתה הכנה חומרית כל שהיא ב"וול-ד'היב" - לא מזון, לא מים, לא בתי שימוש.
ה"וול-ד'היב", בחום הקיץ הכבד, שרוי בצחנה איומה. במשך שמונה ימים, 7,000 נפש חיו כאן תוך השפלה ובתנאים מחרידים, רעבים וצמאים בלב פריס, תחת עינם האדישה של שוטרי צרפת.
"רותקה, ממטה הגסטאפו בפריס, שבא להעיף מבט על הנעשה שם, מפטיר: 'כמו עופות בכלוב', בדמותו את היהודים המבוהלים לציפורים שנלכדו, הנתקלות שוב ושוב בקירות הרשת בניסיונותיהם הנואשים לשוב אל חירותן" (קלוד לוי ופול טולארד, "הפשיטה הגדולה של הוול-ד'היב").
כאשר נוכחו הגרמנים לדעת שמספר היעד למעצרם של יהודים לא הושג, התאכזבו מעט אך לא הודאגו.
דאניקר נשאר אופטימי : הצרפתים שיתפו פעולה יפה, ולפי שעה יש במי למלא את הרכבות שהחלו לצאת מזרחה. רותקה יוסיף עוד ב 18/7/42: "התכנית תוכל לצאת אל הפועל אם הממשלה הצרפתית תדבק בה מתוך ' נמרצות כנדרש". אחרי הפשיטה הגדולה של ה"וול-ד'היב" יכלה תכנית ואנצה, למרבה הצער, לעבור למהירות שיוט קבועה.
מריאן פיקאר
עיצוב אתרים בטאגרופ | כל הזכויות שמורות